אז כמו שהכותרת כבר אמרה לא נשברתי ולא נעלמתי,  אומנם הבטחתי עדכון יום יומי בבלוג אבל לפעמים פשוט אין מה לרשום בפרט כאשר לא נשברים ואין גם מחשבות כרגע בכיוון.

אז החלטתי לקחת חופשה מהבלוג למספר ימים ובנתיים להמשיך בדרכי הרגילה.

מה בנתיים עשיתי ? או יותר נכון מה בנתיים לא עשיתי ?

לא אכלתי בימי הולדת במשרד ויש אצלנו הרבה כאלו, לא התפתתי ללכת לאכול חומוס עם החברה ובמקום אכלתי את האוכל הרגיל והנכון, לא גנבתי חטיף שוקולד לדרך והצלחתי להתאפק.

בלי קשר לתזונה שלפי דעתי היא החלק החשוב ביותר בדיאטה עשיתי פעילות אירובית של כשעה ביום אחת ליומיים, אומנם יחסית זה מעט אבל עדיף להתחיל לאט מאשר להתייאש מהר.

הבעיות שצצו בדרך

שמתי לב לשתי בעיות שכנראה אני אצטרך להתמודד איתם, האחת היא כמובן סופשבוע ועם החגים הקרבים אפשר גם לצרף אותם לנושא.

יש משפט ידוע ומצחיק שאומר שהקלוריות בסופשבוע לא נספרים, הדבר היחיד שיש לי להגיד על זה שחבל שזה לא נכון.

דיאטה בסופי שבוע קשה הרבה יותר,  יש פחות מה לעשות, יש יותר ארוחות משפחתיות ולפעמים גם בילויים שונים ועם כל זה בא גם הפיתוי.

לי אין דרך להתמודד עם זה למעט התאפקות והמחשבה שעבודה של שבוע שלם יכולה לרדת לטמיון בסופשבוע אחד.

הבעיה השניה היא כמובן אירועים משפחתיים או אירועים בכללי הבעיה עצמה יכולה להפטר בקלות אם בעל האירוע פשוט הזמין סוג אוכל ששנוא עלי אבל בהרבה מקרים זה לא קורה וצריך להתמודד עם עודף האוכל שמוצע.

חשבתם על פעם שאופי האוכל באירועים בנוי כאילו אדם רגיל אוכל שלוש מנות + קינוח כל ערב  ?  אחרי הכל כמה אוכל אדם אחד יכול לאכול בלילה אחד ?!

ההתלבטות הרגילה שתמיד קיימת האם להגיע רעב לאירוע ואז לאכול שם או להגיע שבע ואז להמנע מפיתויים מיותרים. 

דעתי האישית היא שהמסלול הנכון הוא משהו באמצע, עדיף כן לאכול משהו קטן לפני בכדי לא לטרוף כל מנות הפתיחה אבל כם לא לאכול יותר מדי כי הרי תמיד תמצא משהו טעים שתרצה לאכול באירוע.

זהו להיום נתראה בפוסט הבא ועד אז תדעו שאם תפוררו עוגיות לחתיכות קטנות זה הרבה פחות משמין, הקלוריות נופלות בין הפירורים 

• 0 Comments

נראה שאפשר להגיד שהיום בראשון בדיאטה הוא היום הכי קל, אחרי כל כולם מתחילים דיאטות כל שבוע מחדש. הבעיה האמיתית בדיאטות היא ההמשייכות וההתמדה.

השאלה שתמיד שואלים היא "נו איך עבר היום ראשון ?" , לפי דעתי מיותרת.

אני כמעט ולא מכיר אנשים שנשברו ביום הראשון ואם הם כן אז הם ככל הנראה מעולם לא התחילו.

אז בכל זאת אם כולם שואלים אני אענה, איך עבר היום הראשון ?

יחסית בקלות, אומנם הוא עדיין לא נגמר אבל אפשר בהחלט לומר שהיום עבר במהירות וללא הרגשת רעב כלשהי.

בנוסף לשינויים בתזונה החלטתי כמובן לחזור לכושר ולהתחיל ולהתמיד באימוני אירובי קבועים.

את הפוסט הזה אני רושם לאחר שעה של הליכה על ההליכון בבית, במהירות 5.5 קמ"ש ודופק של 110 פעימות לדקה  המהירות אומנם איטית  אבל ככה זה שלא עושים הרבה זמן כלום כדאי להתחיל לאט ולהתקדם משם.

מה הבעיה שלי בדיאטות ?

תחום העבודה בו אני עובד דורש להיות הרבה שעות בנסיעה על הכביש אומנם לא מדובר בעבודה פיזית אבל ניתן לומר ש – 60% מהזמן אני נמצא בפגישות מחוץ למשרד ובנהיגה.

הבעיה העיקרית שלי מתחילה כאשר לא מתאפשר לי בבוקר להכין ארוחת צהרים, וכאשר מגיעה השעה בה הבטן מראה על סימני רעב אני פחות או יותר אוכל כל דבר שנמצא קרוב כולל אם מדובר במזון שלא בריא כמו פסט פוד.

נכון שאני מנסה לקחת גם משם את הדברים הבריאים אבל עדיין לא מדובר בתזונה מאוזנת ומה שבטוח לא מדובר במצב אופטימלי.

לבעיה קיימים שתי פתרונות הראשון הוא הברור מאליו והוא לדאוג להכין ארוחת צהרים מראש והשני והפחות ברור הוא לדאוג שיהיו ירקות או פרוסה מלחם קל ברכב שכאשר תגיע שעת הקרקורים בבטן יהיה לי משהו לאכול עד שאוכל למצוא מקום לקנות בו אוכל בריא.

זהו להיום נתראה מחר היום השני ….

נ.ב.

דרך אגב בשלב כלשהו אני אפסיק לספור את הימים ורק אדווח על ההתקדמות.

• 0 Comments

מה הדבר הראשון שכדאי לרשום בבלוג על דיאטה ?  אחרי הכל קיימים אולי אינספור בלוגים בתחום (רובם מזוייפים ורק מנסים למכור לכם מוצר או סופר או יעוץ אישי).  יש כל כך הרבה דברים שאפשר לרשום אולי טיפה נתונים עלי, אולי טיפה היסטוריה ואולי סתם דברים כלליים על דיאטה.

חשבתי הרבה איך להתחיל את הבלוג ? ואחרי הרבה מחשבה נראה לי שקצת מכל נושא הכי מתאים.

נתחיל עם היסטוריה עלי

אני בן  36,  עד ואחרי הצבא הייתי מתאמן באימוני קראטה והייתי רזה רוב חיי, תהליך ההשמנה התחיל אצלי בשלב הלימודים האקדמיים ונבע בעיקר מישיבת יתר חוסר פעילות גופנית ביחד עם עבודה במשרה מלאה אשר במצטבר תרמו למשקלי כ 40 ק"ג.

אני בטוח שהרבה מכם יגידו שזה תירוץ והיום אני יודע את זה הרבה יותר מתמיד אבל בזמנו תוך כדאי הכל התירוץ הזה היה נראה כל אמיתי ונכון.

כ – 3 לאחר הלימודים לאחר שכבר לא סבלתי את המשקל העודף  החלטתי לקחת את עצמי בידיים (הרבה מזה בדחיפה של אחותי)  והתחלתי דיאטה מקיפה בה חזרתי למשקלי הורדתי כ 35 ק"ג וחזרתי לכושר גופני ואפילו לקחתי על עצמי ללמוד את התחום בצורה מקצועית  וסיימתי לימודי הדרכת כושר במכון וינגייט.

למרות שהשלתי כל כך הרבה קילוגרמים ממשקל גופי  תמיד חשבתי על עצמי כשמן ורק שנתיים אחרי הירידה במשקל התחיל להקלט הרעיון שאני רזה.   לפעמים התפיסה העצמית שיש לנו על עצמנו מאוד חזקה ואנחנו לא רואים את האמת במראה עד שמאוחר מדי.

הצלחתי לשמור על משטר של תזונה נכונה מספר שנים עד גיל 32 , בו נסעתי לטיול "אחרי הצבא" לדרום אמריקה בליווי חברתי (היפה והמקסימה)

למרות כמות הק"מ הרבה שהיינו עוברים ביום כמות האוכל והממתקים שאכלנו עלתה על הכל וחזרנו עם משקל עודף לא רק במזוודות.

לצערי לצערי הרב בנוסף חזרתי עם נקע ברגל  שמנע ממני לחזור לרמת הפעילות הגופנית שלפני נסיעה, אולם הבעיה העיקרית ששום דבר לא מנע ממני להמשיך לאכול את אותה כמות אוכל וברגע זה התחיל הטיפוס בהר לכיוון הקילוגרמים העודפים.

אז מה המצב כיום ?

נכון להיום אני שוקל 130 ק"ג פחות או יותר (לא נשקלתי בזמן האחרון).

גובהי נשאר כמובן אותו דבר ועדיין עומד על 1.75 מ' .

מבחינת אחוזי שומן  מבנה גופי עדיין מכיל אחוזי שריר גבוהים (יחסית לאנשים במשקלי)  ולכן מדד ה RMI  לא מהווה מדד עבור המשקל הנכון העבורי.

מה המטרה ?

המטרה הסופית היא 95 ק"ג תוך שמירה על אחוזי שומן נמוכים של כ 16-18 אחוז.

התוכנית:

לפעמים להביט על המטרה הסופית הופך את הדרך להרבה יותר קשה החלטתי לקבוע לעצמי מטרה הראשונית והיא הורדה של 4 ק"ג בחודש הראשון או בעצם החל מהיום (16.3.2009).

מכיוון שכבר ניסיתי הרבה פעמים ותמיד משום מה נשברתי באמצע תמיד בגלל הדברים האלו שקוראים להם תירוצים החלטתי לפתוח בלוג שיתאר את הדרך שלי ויעזור לי להשאר על המסלול.

ההתחייבות שלי היא לדווח בבלוג אחד להיום על הכל ההצלחות והשבירות הקטנות (שהרי בטוח שיהיו) כל יום בלי הפסקה של יום גם בסופי שבוע.

אז אם אתם קוראים את הבלוג והתחברתם למה שאני רושם אשמח אם תגיבו ותתנו לי הדחיפה אותה אני צריך.

אז בלי הרבה דיבורים נתחיל ….. מחר הדיווח הראשון.

• 0 Comments